שנים חיפשתי דרך להשלים את הפער בין השקט שמצאתי באימון היוגה לבין חוסר השקט שחוויתי מול אתגרי החיים. הפער המשמעותי הזה יצר אצלי כאב ותסכול ושלח אותי לחיפוש.

​

כתלמידה ומורה של ויג'נאנה יוגה וחשיבה הכרתית - "שיטת ימימה", את התשובה מצאתי בשילוב ביניהן, שעבורי יצר את האימון השלם וחולל קסמים בחיי.

​

אני חוקרת מטבעי, והשילוב הקסום הזה העיר אצלי סקרנות גדולה. במיוחד היה מעניין לגלות שכאשר לימוד חשיבה הכרתית בא מיד אחרי תרגול יוגה, הוא היה עוצמתי בהרבה. הגילוי המרגש הזה, ועוד רבים שבאו אחריו, הביאו אותי לרצות לשתף ולהעביר את הקסם הלאה. אחד האתגרים שפגשתי היה איך להביא את החווייה והמהות ללא צורך במפגשים ארוכים מדי.

​

התשובה הגיעה כשחיפשתי דרך שתביא את האיכויות שמצאתי לעבודה שעשיתי במפגשים פרטניים. כמו כל הרעיונות הטובים היא הגיעה ברגע של שקט ונראתה ברורה מאליה.

 

וכך התחלתי לתרגל וללמד את מה שבהמשך קראתי לו יוגה הכרתית. היה מדהים ומרגש לגלות שזה עובד לא רק עלי והפלא שמתרחש מפתיע לא רק אותי.

 

קצת כמו ילד שכל אחד מהוריו הוא עולם שלם, והוא עצמו משהו אחד וחדש, כך גם המפגש בין שני אימונים שלמים הוליד משהו חדש וייחודי:

בתרגול יוגה הכרתית אנחנו משלבים תנועה ונשימה מודעת עם התבוננות בכתיבה. אנחנו נעזרים בעקרונות ויג'נאנה יוגה ובעקרונות המנחים של חשיבה הכרתית, ובעיקר פוגשים את עצמנו דרך החיבור שביניהם - בין הגוף לתודעה אשר מאפשר למשהו חדש ומדהים להתגלות. מתוך השקט שנוצר, פתאום קול אחר בתוכנו, שלרוב לא מקבל מקום וביטוי יכול להישמע. לעתים קרובות נגלה שהוא רואה את המציאות קצת אחרת. רואה פחות בעיות ויותר אפשרוית. לקול הזה אני קוראת קולה של ההכרה.

 

ואכן היוגה היא הכרתית במהותה, מפנה מקום להכרה להישמע. צורת התרגול הזאת היא דרך אחת שמצאתי להגיע אל המהות הזאת ולאפשר להכרה להשמיע את קולה.