top of page
סמל מעברי צבע.png

  יוגה הכרתית

עדי מרון-כץ

בלוג

sea-2591285_1920.jpg

הצטרפות לקבוצת וואטסאפ שקטה מאד לעדכונים


ספטמבר 2023 יוגה כמשנה מצב מערכת:
 

החשיבה ההכרתית מתייחסת לכל אחד מאיתנו כאל מערכת המורכבת מחלקים.

אל מול מצבים מסויימים במציאות, המערכת יוצאת מאיזון, ונוצר "עומס " או " רעש" במערכת

במצב כזה חלקים מסויימים יוצאים ממידתם ותופסים יותר מדי או פחות מדי מקום והוא נחווה לרוב כסבל

הכלי הראשון שנשתמש בו יהיה זיהוי של מה שקורה במערכת

בתרגול יוגה הכרתית ננסה לזהות ולאבחן את מצב המערכת תוך התייחסות בנפרד לתחושות גוף ולרגשות

לרוב נתחיל עם תחושות גוף שהן לעתים עוזרות לכוון אותנו בתהליך הזיהוי

נחפש תחושות גוף בולטות ונכתוב איפה בגוף הן מורגשות (מיקום), כמו מה הן מרגישות (איכות) וגם ניתן מספר בין 1 ל 10 שמתאר עוצמה סובייקטיבית.

למשל, אני יכולה לשים לב לתחושה בולטת במרכז בית החזה שמרגיש כמו 'צפיפות' או 'דחיסות' בעוצמה יחסית שמרגישה לי כמו 5-6.

באותו אופן נבדוק אם יש שם של רגש מוכר שאנחנו מזהים ואם כן ניתן לו מספר מ 1-10 לתאור העוצמה דוגמאות לרגש יכולות להיות מתח, עצבנות, חשש, עצב, אבל לפעמים נגלה ששום רגש "קלאסי" לא מתאים לתאר את מה שנרגיש, כאילו השפה לא מספיק מגוונת לתאר את כל מנעד הרגשות שלנו.

למרות מגבלות השפה,עם הזמן והאימון מנעד האיכויות שאני מצליחה לזהות ולהבחין ביניהן גדל. החזרה שוב שוב על התהליך הזה משכללת את היכולת שלנו לזהות בזריזות מצבי מערכת שונים

יתכן שנגלה להפתעתנו שהדברים די חוזרים על עצמם...

אחד הדברים המעניינים שרואים כשחוזרים על אותו התהליך לפני ואז מיד לאחר תרגול יוגה, הוא ההשתנות הבולטת של מצב המערכת

למשל אם לפני האימון הפיזי נזהה מצב מערכת עומס המתבטא דרך רגש של עצבנות ומתח מלווה בתחושות פיזיות מסוג נוקשות, דחיסות נשימה שטוחה ולא רציפה, לאחר האימון נגלה שהעומס פינה מקומו לשקט וקבלה מלוות בנוכחות בולטת של הנשימה הרצופה, מגע הגוף בקרקע ושימת לב לתחושות עדינות יותר כמו מגע השיער על הכתפיים, מגע האויר על העור או צליל רקע עדין ומתמשך

בטווח הארוך, עם הזמן והאימון מתרחב מנעד האיכויות שנצליח לזהות ויכולת ההבחנה שלנו והזיהוי של מצבי מערכת שונים בזריזות משתכללת ומתעצמת, ומהווה כלי מרכזי ועוצמתי בתהליכי ריפוי והתמרת דפוסים דרך יוגה משולבת כתיבה.

PXL_20230501_154252980.jpg


אוגוסט 2023 מה שהכלבה לימדה אותנו על דפוסים ופרשנות:
 

בילבי היא מעולה עם אנשים אבל מעט מאותגרת עם כלבים אחרים... אם לומר את זה בקצרה, מבחינת כלבים בשכונה יש לה בערך 3 חברים וכל השאר אויבים... כשמתקרב "אוייב", במיוחד ללא רצועה, יוצא מבילבי השד וזה לא מראה יפה, וגם לא מאד בטיחותי...
 

 

ניסינו במשך שנה להתמודד עם העניין לבד ולא ממש הלך לנו בלשון המעטה...עד שהגענו למצב שמסתובבים עם מחסום פה איתנו "ליתר ביטחון" ודי נמנעים מכל מפגש עם כלב אחר 
 

 

השכנה המליצה על המאמן שלה ש"עושה נסים" ואני חשבתי - מה כבר הוא יכול לעשות? הכלבה היא מקרה קיצוני וכשהיא נכנסת למצב החרדה שלה אין ממש עם מי לעבוד... אבל כמו שקורה הרבה פעמים דווקא הקיצוניות של המצב הביאה אותנו לנסות במחשבה שאין הרבה מה להפסיד...
 

המפגש הבודד עם Jay המאמן כמו שאומרים "blew our minds"

 

בתמצות , מסתבר שבאורח פלא הבחור ידע מה קורה בתוך הראש של הכלבה והנה המתכון: אם היא הולכת עם כפות הרגליים בדיוק בקו שלנו, היא חושבת שאנחנו אחראים ולכן כל עניין השמירה והבטחון יורד ממנה, והיא נרגעת. לעומת זאת אם היא עוברת אותנו אפילו ב10 ס"מ, היא אחראית על הבטחון, ואז היא הופכת דרוכה ועצבנית. בנוסף מסתבר ששפריצר מים הוא הכלי האולטימטיבי לניהול תרחישים לא רצויים בין כלבים 
 

 

אז מפגישה אחת המצב השתנה לחלוטין שזה כשלעצמו די מדהים ושווה פוסט אבל הבנתי שיש עוד משהו מעניין שאפשר ללמוד מהסיפור הזה על ההשפעה שיש לפרשנות שלנו על מצבים...
 

ביוגה הכרתית (וכמובן בחשיבה הכרתית) אנחנו מתמקדים ושמים הרבה משקל על הפרשנות שאנו נותנים למציאות סביבנו. הפרשנות היא הרובד שיושב בין מה שקורה לבין החווייה הרגשית שלנו. וכך אותה סיאוטציה יכולה להביא לחוויות שונות בהתאם לפרשנות שאנו בוחרים או נותנים באופן אוטומטי, וזה בתורו גם ישפיע על התגובה שלנו. לכן ניתן מקום חשוב ומרכזי בכתיבה לא רק למה ש"קרה" ומה אני מרגישה אלא גם למה אני "חושבת על זה" ומעניין מאד לכתוב את "מה אני חושבת על זה" לפני אימון ואז מיד לאחריו. הרבה פעמים הרבה חכמה וטוב מגלים את עצמם רק מהכתיבה הזאת

מוזמנים לנסות ולשתף

afed1f2e644a0e565d1bec865b32bf72.jpg

תודה על התגובה 


יולי 2023 למצוא עוגן שקט בפנים:

בין ענייני קיץ והמון המון שקורה בחוץ מניחה פה הזדמנות לצלול פנימה כדי לשמוע קול שקט ומיטיב בתוכנו. מתאים למי שכבר יש לו אימון פיסי שהוא מכיר ויודע לתרגל לבד

 

אז הנה המתכון:
 

אפשר לכתוב כמה מלים על מה שקורה במציאות כפי שאנו תופשים אותה כעת (במיוחד על חלקים שפחות מוצאים חן בעינינו או שכרגע יש מולם קושי)
 

הכתיבה היא חשובה מכמה סיבות, בין השאר כי המחשבה היא לעתים חמקמקה והכתיבה מורידה אותה אל הקרקע.
 

עכשיו להביט במה שכתבתי ולכתוב אילו תחושות ורגשות עולים בי אל מול זה ואולי מה אני "חושבת על זה"...
 

אחר כך לקפל את הדף או לסגור את המחברת ולגשת אל המזרן...
 

לבחור תרגול קשוב בהתאם למצב הגוף והלב, למשך כחצי שעה לפחות, תוך השתדלות להשאיר את התודעה בחווית התרגול

מיד לאחר התרגול לחזור שוב להביט במה שכתבתי ולזהות ואז לכתוב אילו תחושות ורגשות עולים בי אל מול זה ואולי מה אני "חושבת על זה" עכשיו...
 

*חשוב לשים לב: עדיף לבחור תוכן שגם אם מעלה בי חוסר נוחות הוא לא "מציף" אותי. תוכן מציף לא תמיד מאפשר לתהליך להתרחש כפי שאנו רוצים פה
 

מוזמנים מאד לנסות ולכתוב לי פה שאלות תובנות וכל מה שעולה בעקבות התרגול

bottom of page